חנה מיננקו נחשבת למועמדת הטבעית במשלחת האתלטיקה להתקרב לדוכן המדליות ואף לעמוד עליו. החלום שלה הוא השמעת ההמנון לעולם
כשאנה קנייזייבה סיימה במקום הרביעי במשחקים האולימפיים בלונדון, כנציגת אוקראינה, היא הפתיעה לא מעטים עם הדירוג שלה אז. ארבע שנים מאוחר יותר המיקום שלה לא מפתיע איש. אחרי שזכתה במדליית הכסף באליפות העולם בבייג'ין בשנה שעברה, ואחרי שהייתה על סף תואר אלופת אירופה
השנה (עד שפטרישיה מאמונה הפורטוגלית העירה אותה מהחלום המתוק עם קפיצת 14.58 מ' בסיבוב השישי והאחרון), הציפיות מחנה מיננקו לא מפתיעות. כן, זו לא טעות. אנה, או כפי שנהגו לקרוא לה חבריה, אניה, הדגישה, לאחר עלייתה ארצה, את חנה כשמה הפרטי, בכל מקום בו נשאלה. עד לאחרונה שם המשפחה שנכתב לצדה בכל מקום, כולל על השם במספר החזה בתחרויות, היה קנייזייבה-מיננקו – שילוב בין עבר להווה ולעתיד. אלא שמאליפות אירופה האחרונה, השם קנייזייבה הושמט ונותר רק השם מיננקו (השם אליו התחברה בנישואיה לאנטולי).
אחרי השיא האישי (14.78) שקבעה בשנה שעברה, באליפות העולם בבייג'ין, נראה היה שהדרך לשיפור יכולותיה תלוי רק בה ובמאמנה אלכס מרמן. למרות שמקצוע הקפיצה המשולשת מועד לפציעות, הפציעה של חנה באזור האכילס, או ליתר דיוק הפלקסור הלוציס לונגוס, וההחלמה היחסית איטית, מנעה ממנה להתחרות ברמה אליה היא הרגילה אותנו במרבית הזמן. השנה היא נעה סביב ה-14 מ', עד לאליפות מדינות הבלקן ברומניה, שם היא קבעה 14.25, ולאחר מכן באליפות אירופה, בה היא קבעה 14.23 במוקדמות ו-14.51 בגמר. העובדה שהתוצאה הושגה ברוח לא חוקית לא משנה כהוא זה את עובדת היותה סגנית אלופת אירופה, ולא את העובדה שמיננקו החזירה אותנו למרחקים אליהם היא הרגילה אותנו.
יצוין כי נדיר מאוד שקופצי משולשת מגיעים לתחרות כלשהי במצב גופני מושלם. העיסוק בקפיצה המשולשת אינו מטיב עם הרגליים של האתלטים העוסקים במקצוע זה, אך יחד עם זאת, הם מתרגלים לעובדה שצריך לקפוץ עם הכאבים הקיימים. מיננקו עצמה תיארה בסיום התחרות באליפות אירופה שמצבה עוד רחוק מלהיות מושלם, וכי בחודש שנותר עד המשחקים יהיה עליה לעבוד קשה באימונים, וזה מה שהיא אכן עשתה ועושה, בעת הזו במחנה אימון בספרד. מחד גיסא באתלטיקה אין הפתעות. התוצאות סביבן נע אתלט במהלך השנה יהיו קרובות לתוצאה אותה ישיג בתחרות מטרה, בשאיפה שבזו הוא יוכל לשפר במעט. אין ספק שמדליה בריו תחייב להתקרב ככל האפשר לגבול ה-15 מטרים. מיננקו הראתה כבר פעמים רבות, בתחרויות בינלאומיות רבות שיש לה אופי של ווינרית. כפי שהיא עצמה נוהגת להעיד, היא לא באה עם מחשבות על מדליה, אלא איך לשפר את עצמה בכל סיבוב ובכל קפיצה. אם הכי טוב שלה יזכה אותה במדליה, מה טוב. אבל אם לא, היא רוצה לדעת שהיא נתנה הכול, גם אם זה לא הספיק למדליה לאותה תחרות ספציפית.
חנה מיננקו תהיה האתלטית הישראלית הראשונה בהיסטוריה שתייצג את ישראל בתחרות הקפיצה המשולשת במשחקים האולימפיים. לאחר שתעלה לסיבוב המוקדמות ותעשה היסטוריה, אין מי שרוצה יותר ממנה לגעת בחלום – להשמיע את 'התקווה' באצטדיון בריו ולאוזני העולם כולו.