הרעיון להריץ מרתון בינ-לאומי סביב הכנרת החל להתגלגל בשנת 1975, בשיחות בין המאמן איליה בר-זאב ומזכיר ועדת האתלטיקה דאז דוד אייגר. באותם ימים עצם המחשבה על כך הייתה יומרנית, נוכח העובדה שבארבעת העשורים הקודמים נערכו בארץ פחות מ-20 מרתונים, ורק באחד מהם נמנו יותר משמונה מסיימים...
להזכירכם, גם בעולם לא נהנה המרוץ ל-42,195 מטר מהפופולריות המוכרת לנו היום. המרתונים של לונדון וברלין טרם נולדו, וזה של ניו-יורק, אך זה ימא מחיתוליו...
הרעיון קרם עור וגידים ב-1977, כאשר שני השותפים לו פועלים במסגרת מועדון "איילות".
הוקמה ועדה מארגנת, בראשות אייגר ובחסות איגוד האתלטיקה, ובה נשאו בתפקידי מפתח אמנון גור (ארגון בשטח וגיוס המועצות האזוריות עמק הירדן וגליל תחתון) ובארי שור.
הוחלט כי המפעל ייצא לדרך ב-31 בדצמבר במסלול מכפר נחום לעין גב. גם האופטימיים ביותר לא ציפו ל-99 רצים משבע מדינות על קו הזינוק, וגם לא לכך שהמנצח הגרמני ורה דורנבאכר, ירד מ-2:20 שעות (למרות העלייה הגדולה ליד "כרי דשא"). שני סיים הבריטי מקס קולבי, ואילו יאיר קרני, שהרחיב את טווח התמחויותיו, הוכתר לאלוף ישראל, 12 שניות בלבד לפני רפי דותן המפתיע. אליהו קומאי היה ראשון הותיקים, וזהבה שמואלי הייתה לישראלית הראשונה אי פעם, שרצה מרתון וסיימה במקום ה-19 הכללי! הטלוויזיה שידרה כתבה בת 50 דקות על האירוע... יו"ר האיגוד דאז, אורי גולדבורט, כיהן כיו"ר הועדה המארגנת בשתי המהדורות הבאות, ותרם רבות לקשרי החוץ ולייעול הארגון.